השיר "עלייתו של הירח", אם כי לא מסורתי, הוא בכל זאת בלדה אירי איקוני. המילים מתמקדות במאבק בין האירים המאוחדים לבין הצבא הבריטי במהלך המרד האירי של 1798, אשר הסתיים באסון מוחלט (שוב) עבור הצד האירי. אף על פי שכמה סופרים ניסו נואשות לקשר את השיר לקרב מסוים (לעתים קרובות לטעון "בעלות" של "עלייתו של הירח" עבור הקהילה שלהם), אין שום רמז לכך שהוא נועד אי פעם לשקף אירועים היסטוריים כל פרט.
בעיקרון זה בלדה כדי "לתפוס את מצב הרוח" של המרד, ולא להתייחס להיסטוריה. ומבחינה זו, היא מצליחה מאוד.
חלק מהמשיכה הנצחית של השיר, שלא היה ראוי לציון, "עליית הירח" (הוא לא ממש מספר סיפור, הוא רק עוד אחד מהם "בוכה על ארין לתוך כוסות של גינס ") טמון בקריאה לפעולה בסוף. תמיד דבר פופולרי למרד המרדני - אם אתה נכשל, נסה שוב, למות טוב יותר. איזו גישה שיקפה ביומן שבובי סנדס שמר (והצליח להבריח מהכלא) עם תחילת שביתת הרעב שלו ב -1981.
עלייתו של הירח -
הנה עכשיו המילים של "The Rising of the Moon", אך ניתן למצוא שינויים קלים בשימוש:
"אוי, תגידי לי שון או'ארל,
תגיד לי למה אתה ממהר כך? "
" שתוק bhuachaill , שקט להקשיב"
והלחיים שלו היו זועמות
"יש לי פקודות מן הקפטן
תכיני אותך במהירות ובקרוב
עבור pikes חייב להיות ביחד
עם עליית הירח "
על ידי עליית הירח,
על ידי עליית הירח
עבור pikes חייב להיות ביחד
עם עליית הירח "
"אוי, אז תגידי לי שון או'ארל
איפה gath'rin הוא להיות?
במקום הישן ליד הנהר,
ידוע לך ולי.
מילה נוספת עבור אות אסימון,
לשרוק את המנגינה,
עם החנית שלך על הכתף שלך,
על ידי עליית הירח.
על ידי עליית הירח,
על ידי עליית הירח
עם החנית שלך על הכתף שלך,
על ידי עליית הירח.
מתוך הרבה בקתת קיר בוץ
עיניים התבוננו במשך הלילה,
הרבה לב גברי היה מכות,
לאור הבוקר המבורך.
מורמים התרוצצו לאורך העמקים,
אל הזמזום הבודד של באנשי
ואלפי כדורים היו מהבהבים,
עם עליית הירח.
על ידי עליית הירח,
על ידי עליית הירח
ואלפי כדורים היו מהבהבים,
עם עליית הירח.
ליד הנהר הזמר
אותה מסה שחורה של גברים נראתה,
גבוה מעל הנשק הזוהר שלהם,
טסו בירוק האהוב שלהם.
"מוות לכל אויב ובוגד!
קָדִימָה! לחבוט את המנגינה הצועדת.
ולהאיץ את ילדי לחופש;
"זהו עליית הירח".
על ידי עליית הירח,
על ידי עליית הירח
ולהאיץ את ילדי לחופש;
"זהו עליית הירח".
ובכן הם נלחמו על אירלנד הישנה,
ומרירות היתה גורלם,
הו איזה גאווה וצער מפוארים,
ממלא את שמו של שמונים ושמונה!
עם זאת, תודה לאל, עדיין מכה
לבבות בצהריים בוער בצהריים,
מי ילך בעקבותיהם,
עם עליית הירח
על ידי עליית הירח,
על ידי עליית הירח
מי ילך בעקבותיהם,
עם עליית הירח.
היסטוריה מאחורי "עלייתו של הירח"
הזמר (מסווג על ידי שון או'פרל הבדיוני כמעט כמו " buachaill " (רועה או חווה, אבל משמש בדרך כלל במקום "ילד" או "חבר" גם כן) הוא אמר כי "pikes חייב להיות ביחד את עליית הירח ", לצורך המרד.
את האובייקטים ואת האויב הם לא שם, אבל זה להיות שיר אירי שהם בהתאמה יהיה "חופש" ו "הבריטים". בעקבות שיחת ההפגנה, אכן מתאספים הפיקמנים, אך בסופו של דבר מובסים. לסיכום, הזמר מוצא נחמה בכך שיש עדיין מורדים (פוטנציאליים).
ההקשר ההיסטורי של השיר הוא מרד 1798, כשאירי האנגליה הצליחו לאסוף צבאות מורדים גדולים ותמיכה צבאית צרפתית, בהתקוממות נגד השלטון הבריטי. זה נגמר בתבוסה מוחלטת, אבל לא אחרי כמה הצלחות מוקדמות הצליחו להצית את המורדים באופטימיות. המונח "פיקמנים" לבדו מעמיד את "עלייתו של הירח" בהקשר היסטורי זה - דימוי מתמשך של מרד 1798 הוא האירים שמשתמשים באולמות מאולתרים ככלי נשק להשמדה מבולבלת נגד הקבועים הקבועים בבריטניה ושכירי החרב של הסיאן מצוידים באקדחים ובתותחים.
לא משנה את המראה הגבורה, זה מתכון לאסון.
תולדות השיר
"עלייתו של הירח" נאמר בדרך כלל כשיר כבר בשנת 1865, הוא פורסם באופן רשמי בשנת 1866 כחלק של ג 'ון קיגן קייסי של "זר של שמרוק", אוסף של שירים פטריוטים ושירים. בדיוק בזמן כדי להעלות את מצב הרוח של עליית פניאן של 1867.
מי היה ג'ון קיגן קייסי?
ג'ון קיגן קייסי (1846-70), הידוע גם בשם "המשורר הפניאני", ומשתמש בשם העט ליאו קייסי (כיום זה בטח עורר את השלטונות בוודאות), היה משורר, נואם אירי ורפובליקני נוקשה. כאשר השירים והבלדות שלו הפכו פופולריים מאוד במפגשים הלאומיים בשנות ה -60 של המאה ה -19, הוא עבר לדבלין והפך לפניאן פעיל. כתורם חשוב ל"האומה "הוא מצא תהילה נוספת, כשהוא פונה למפגש המונים בדבלין, אך גם לליברפול וללונדון. כל זה היה חלק מההכנה לקראת עליית פניאן ב- 1867 .
העלייה הזאת התבררה כסחורה לחה בסך הכול, והתוצאה היתה תגובתם של הבריטים יותר מכל דבר אחר. קייסי נכלא ללא משפט במשך מספר חודשים במאונטג'וי, ולאחר מכן שוחרר לצאת לאוסטרליה, לא לחזור לאירלנד. בקרים היו כל כך רופפים כי קייסי פשוט נשאר בדבלין. הסוואה שלו חי כמו Quaker, תוך המשך לכתוב ולפרסם "למען העניין" בחשאי.
בשנת 1870 נפל קייסי ממונית בגשר או'קונל במרכז העיר, ומת לאחר מכן מפצעיו - ביום פטריק הקדוש . הוא נקבר בבית העלמין של גלסנווין , על פי עיתונים של עד מאה אלף אבלים הצטרפו לתהלוכת הלוויה.
הקשר של בובי סנדס
בובי סנדס (1954-1981) שמר יומן ידוע במהלך השלב הראשון בשביתת הרעב של ה- IRA ו- ILA בשנת 1981. הערך האחרון נכתב:
"אם הם לא יוכלו להרוס את הרצון לחופש, הם לא ישברו אותך, הם לא ישברו אותי כי הרצון לחופש, ואת החופש של העם האירי, הוא בלב שלי. כאשר כל העם של אירלנד יהיה הרצון לחופש להראות, אז נראה את עליית הירח. "